הרעיון שעומד מאחורי הספר

ראשית כל, כבר יותר מתשע שנים שאני עוסק בחקר התחום של ה NLP. על כוחה ועוצמתה של הסוגסטיה (השאה) על "תת המודע" שלנו, כיצד מבצעים זאת הלכה למעשה, השפעתה בטיפול בחרדות ופוביות למיניהם, יצירת ביטחון עצמי וכל שינוי שאנו רוצים לבצע בחיים, מהפסקת עישון, הורדת משקל ועד לריפוי פיזיולוגי ממש, על ידי הכרת שפת "תת המודע" בצורה מקצועית. לדעת את הדרך לחדור אל "תת המודע" השולט על כ97% מהגוף שלנו והמאכסן את כל המידע על כל מה שעבר עלינו מרגע שנוצרנו (ואף מעבר לזה) ועד עתה. להיכנס עם ה"מפתחות" המתאימים, לדלות כל מידע לצורך ביצוע "טיפול שורש" כשצריך, לצרוב את הדיסק מחדש, לפתור למטופל את הבעיה בה הוא מתמודד במהירות וביעילות.

לשם כך קראתי המון ספרים העוסקים בנושא ועברתי על הרבה חומר, השתתפתי בהרצאות, בקורסים שונים, פרונטליים ואינטרנטיים. אך תמיד הדהדה במוחי השאלה, "האם דבר זה נכון על פי מקורות היהדות"? "אם זה אכן נכון ועובד, האם זה בכלל מותר על פי מקורות היהדות"? מה שגרם לי לחקור את הנושא גם בספרי המקורות שלנו. גם שם עברתי על הרבה מאד ספרים בשביל לקבל תשובות, ואכן להפתעתי גיליתי כי כל מה שנכתב בספרות המקצועית של זמננו, כבר נכתב שנים רבות לפני כן במקורות שלנו ובעוצמה הרבה יותר חזקה. למעשה שם מונחים כל היסודות לתורת הנפש והמוח שלנו, למעשה מקורותינו הם הוראות היצרן המקוריות למי שברא את המכונה המשוכללת ביותר, האדם.

בספר ישנם ציטוטים עם המקורות המדויקים אחד מול השני, המקורות של היהדות בדרך כלל בקטע הראשי של הספר, ומולם בקטע התחתון המקורות של הספרים המקצועיים של בני זמנינו ואף ישנים יותר כמו אמיל קואה אבי האוטוסוגסטיה, נפוליון היל ועוד.

אמרה מקובלת וידועה "תחשוב טוב יהיה טוב", אך האם לא שאלתם פעם את עצמכם, וכי מה אמור לקרות אם אחשוב טוב, למה ומי אמר שאכן יהיה טוב, בעוד שבמציאות עתה המצב הוא חובות, בעיות חלילה, מהיכן לנו הביטחון שיהיה טוב, רק מזה שאחשוב כך?!

בחלק הראשון ב"מבוא הספר" הארכתי להוכיח כי ללא אמונה בישות עליונה במי שאמר והיה העולם, המבטיחה לנו זאת כחלק מהוראות היצרן, כחלק מהכוחות שבבריאה שנבראו לצורך האדם ובתנאים מסוימים ובדרך מסוימת דווקא, ללא זה אין שום ערבות למשפטים כביכול חסרי כל בסיס.

הבאתי ציטוטים רבים של ידועים וטובים מאומות העולם, שאכן הגיעו עקב כך למסקנה שחייבת להיות ישות וכוח עליון האחראית על עולם מופלא שכזה, "יש אדון לבירה" שקבע כללים וכוחות בבריאה והוא העומד מאחריהם.

לנו העם היהודי הדברים ברורים מי עומד משגיח ונמצא שם כל הזמן ולולי מציאותו אין כל מציאות אפילו רגע אחד. מי שברור לו שביטחונו אינו תלוי באדם זה או אחר, אלא במי שאמר והיה העולם, לו אפשר לומר "תחשוב טוב יהיה טוב", כלומר תחזק אצלך את מידת הביטחון בבורא ואז באמת יהיה טוב, כי אין דבר העומד נגד מידת הביטחון וכפי שכותב בספר "חובות הלבבות" (בשער ד' שער הביטחון פרק א') "אך מהות הביטחון היא מנוחת נפש הבוטח ושיהיה לבו סמוך על מי שבטח עליו".

בפסיכולוגיה הקלאסית קיימות שלוש אסכולות ידועות לגבי מהי השאיפה החשובה ביותר לאדם עלי אדמות והם: האסכולה הידועה של פרויד האומרת "שאיפה להנאה", האסכולה של אדלר האומרת "שאיפה לכוחניות", האסכולה של ויקטור פרנקל האומרת "שאיפה למשמעות". האסכולה של ויקטור פרנקל היא הקרובה ביותר למקורות היהדות.

הרב שלמה וולבה זצ"ל במאמר "פסיכיאטריה ודת" (בעמוד ס"ט) מתייחס לתורתו של פרויד, הוא כותב על כך: "אבל התפיסה התורנית, מנוגדת בצורה חריפה לדעתו של פרויד, המוצא בתת-ההכרה רק לבידו, ובחלומות שהם החלון לתת-ההכרה, רק משמעות זקסואלית".

ושם (בעמוד פ"ט) הוא מתייחס לתורתו של ויקטור פרנקל ומסכים עימה, הוא כותב שם: "מחולה זה אני לומד תמיד מחדש, שניתן למצוא משמעות בתוך הסבל - על ידי אמונה עמוקה, והנני מסכים בכל לבי עם פרנקל, המרחיב את הדיבור על זה ומבאר, כי המדרגה העליונה בבגרות אנושית, משיג האדם הסובל את סבלו מבלי להישבר. לזה דרושה אמונה עמוקה מאד. ברור הוא, כי רב, ובכלל כל בעל אמונה חזקה, יכול לעזור לחולה נפש כרוני המעוניין בכך, למצוא משמעות בסבל שלו". ברור שמי שצמוד ל"הוראות היצרן" ימצא את הדרך המאוזנת ביותר המדריכה אותו בכל צעד בחייו ונותנת לו משמעות לכל רגע בחייו.

בספר אני סוקר את כל הכוחות העומדים ביסודות הכלים שאנו משתמשים בהם לטיפול, להעצמה אישית, למכירה ושכנוע, כמו "כוח המחשבה", "כוח הדיבור", "כוח הדמיון" (דמיון מודרך), כיצד עובדים אתם ובאיזה מצב תודעתי צריך להיות באותו זמן, רמות של מצבי טראנס, מהו טראנס וכיצד מבצעים אותו. כיצד נותנים סוגסטיות לעצמנו ולאחרים. כל הנ"ל נמצא מפוזר במקורות של היהדות, אני תקווה כי הצלחתי לאסוף את רובם.

למעשה, לאחר עמל של שנים רבות, סיימתי את כל החומר של הספר, אני תקווה כי אזכה להוציאו בקרוב ויהיה זה לתועלת הציבור הרחב.